אנחנו משתמשים בכלי אוטומציה ומנועי הבינה כל יום, ולעיתים רחוקות שואלים את עצמנו – מתי הם *לא* מתאימים? ובכלל, מה קורה שם מתחת למכסה המנוע?
ומה עושים בתחומים שהם רגישים – התחומים הטיפוליים וטיפול בטראומה – כשאנחנו רוצים להשתמש בבינה מלאכותית ואוטומציה, וחייבים גם את המגע האנושי? איך משלבים ביניהם?
הזמנו לאולפן את ליאור גזית – חוקר בינה מלאכותית באקדמיה, יזם סדרתי ושותף בסטארטאפ remotEMDR
שבנה פלטפורמה לטיפול בטראומה עם אלפי משתמשים ברחבי העולם.
בתחומים הטיפוליים, מעבר לדרישות רגולציה קשוחות, יש חשיבות גדולה לאינטראקציה בין המטופל למטפל – והחיבור האנושי הוא קריטי.
מצד שני – כמו כל עסק, גם סטארטאפ בתחום הטיפולי רוצה למקסם את כלי האוטומציה והבינה כדי לגדול מהר וחכם.
הפלטפורמה של remotEMDR
חוותה גדילה מסיבית בתקופת הקורונה, והצורך באוטומציה ובבינה מלאכותית נהיה מהותי.
מכיוון שליאור חקר אם התחום הרבה לפני שהצ'אט חדר לחיינו, היה ברור לו שזה כלי שיכול לשרת את הגדילה של הסטארטאפ. אבל לפני כן – צריך להבין את הבסיס, איך עובדים מנועי הבינה המלאכותית ומה בעצם קורה בכל פעם שאנחנו מציגים קושיה או בקשה לצ'אט.
לשם כך התחלנו מהבסיס והתקדמנו לפתרונות העסקיים.
בין הנושאים שעלו בשיחה:
🔍 איך ה-AI חושב?
🔍 עד כמה אפשר לסמוך על ה-AI בעסק?
🔍 מה קריטי שנזכור בכל פעם שאנחנו מאצילים עבודה ל-AI?
🔍 איך סטארטאפ משלב בין בינה מלאכותית, אוטומציה קלאסית ועבודה טיפולית אנושית?
🔍 מה יקרה בשוק כשיותר ויותר חברות יראו ערך עסקי במתן שירותים טיפוליים בעזרה בינה מלאכותית – ובני האדם עדיין יצטרכו את המגע האנושי?
🔍 מה ליאור ממליץ ללמוד בעידן שבו הכל נהיה אוטומטי ומהיר?
⭐ ומה למדנו על אוטומציה השבוע?
פרק שמשלב פסיכולוגיה, טכנולוגיה ועסקים – האזנה נעימה!